AI לעורכי דין: מה מותר לפי לשכת עורכי הדין ואיך מתחילים
עורכי דין יכולים להשתמש ב-AI, אבל לפי גילוי הדעת העדכני של ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, האחריות נשארת אצלם במלואה. חובה לאמת כל פלט מול המקור, כולל כל פסק דין, ואסור להזין מידע שמזהה לקוח למערכת שאין לגביה התחייבות כתובה שהמידע מוגן ולא משמש לאימון. בתוך הגבולות האלה AI חוסך הרבה עבודה משרדית.
מאת אופק בן דוד, מייסד שותף ב-OB AI ·
מותר לעורכי דין להשתמש ב-AI?
כן, אבל בכללים ברורים. ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה בספטמבר 2026 גילוי דעת עדכני, את/60/24, שמתווה איך משתמשים ב-AI באחריות. העיקרון המרכזי: השימוש בטכנולוגיה לא משנה את האחריות המקצועית, ושיקול הדעת נשאר של עורך הדין, לא של המערכת.
אני אופק בן דוד, מייסד שותף ב-OB AI, ואני לא עורך דין. אני בונה מערכות AI ואוטומציות, ובמשרדי עורכי דין השאלה הראשונה שאני שומע היא ״מה מותר לי להכניס לזה?״. המאמר מסכם את מה שגילוי הדעת אומר, כפי שפורסם באתר הלשכה, ומה זה אומר בפועל לתכנון של מערכת. לפני כל החלטה, קראו את המסמך המלא.
מה גילוי הדעת של לשכת עורכי הדין קובע?
גילוי הדעת מציב כמה עקרונות יסוד. עורך הדין נושא באחריות אישית וישירה לכל פעולה, ייעוץ או מסמך שנעשו בעזרת AI. הוא חייב להגן על מידע של לקוחות, על מידע חסוי ועל מידע אישי. והוא צריך לוודא שהתוצרים מהימנים, בדוקים ומדויקים לפני שהוא מסתמך עליהם.
- אחריות מקצועית: השימוש ב-AI לא מעביר את האחריות לאף אחד אחר.
- סודיות ופרטיות: אין לחשוף מידע של לקוח למערכת שלא נבדקה.
- אמינות: כל תוצר נבדק לפני שמסתמכים עליו.
- בחינה מוקדמת: מכירים את תנאי השימוש ואת אופן עיבוד המידע לפני השימוש.
לפי גילוי הדעת, לפני שמשתמשים במערכת צריך לבחון את המאפיינים שלה: איך היא מעבדת מידע, איזו הגנה הספק מציע, מה תנאי השימוש ואילו אמצעי הגנה יש בידי עורך הדין עצמו. כלומר, ההחלטה על כלי היא החלטה מקצועית, ולא רק טכנית.
מה זו ״מערכת פתוחה״, ולמה אסור להכניס אליה מידע של לקוח?
לפי ניתוח של גילוי הדעת שפורסם ב-law.co.il, מערכת פתוחה היא פלטפורמת AI, או תצורת שימוש בה, שאין לגביה התחייבות כתובה וברורה שהמידע נשמר בסביבה מבוקרת, לא משמש לאימון המודל ולא נגיש מעבר לנדרש. בפועל, זה כולל שימוש בחשבון פרטי של ChatGPT, Gemini או Claude בלי הסכם עסקי מתאים.
גילוי הדעת מבהיר גם שהשמטת שם הלקוח לא מספיקה. אם אפשר לזהות את הלקוח, את העניין שלו או אפילו את עצם הייצוג, במישרין או בעקיפין, המידע לא נכנס למערכת פתוחה. תיאור מפורט של סכסוך עסקי בעיר קטנה יכול לזהות את הצדדים גם בלי אף שם.
המשמעות המעשית: כלים עם הסכם עסקי, שבו הספק מתחייב בכתב לא לאמן על המידע ולהגביל גישה אליו, הם הבסיס. גם אז מעבירים רק את מה שהמשימה דורשת.
שימוש ב-AI במשרד עורכי דין: מה דורש זהירות
ניסוח מכתב כללי בלי פרטי לקוח
- רמת סיכון
- נמוכה
- מה צריך
- בדיקה של התוצר לפני שליחה
סיכום פסק דין שפורסם
- רמת סיכון
- בינונית
- מה צריך
- קריאת פסק הדין המקורי ואימות ההקשר
מחקר משפטי והפניות לפסיקה
- רמת סיכון
- גבוהה
- מה צריך
- איתור כל הפניה במקור מוסמך
ניתוח מסמכים של לקוח
- רמת סיכון
- גבוהה
- מה צריך
- מערכת עם התחייבות כתובה להגנה ולאי אימון
מענה ללקוחות בבוט
- רמת סיכון
- בינונית
- מה צריך
- בוט שלא נותן ייעוץ משפטי ומעביר לעורך דין
למה חובה לבדוק כל פסק דין ש-AI מצטט?
כי מודלי שפה יודעים לייצר הפניות שנראות אמיתיות לגמרי ולא קיימות. גילוי הדעת קובע שכאשר מערכת AI מפנה לפסק דין, עורך הדין צריך לאתר אותו במקור מוסמך, לקרוא אותו ולוודא שהוא קיים ושההקשר מדויק. האחריות חלה גם כשהמערכת מתוארת כמתקדמת או אמינה.
מהניסיון שלי בבניית מערכות: אפשר לצמצם את הבעיה, למשל כשהמודל עונה רק מתוך מסמכים שהמשרד העלה ומציין מאיפה לקח כל משפט. אבל אי אפשר לבטל אותה לגמרי. לכן במערכות שאנחנו בונים, כל תוצר משפטי מסומן כטיוטה, ורק עורך דין מאשר אותו.
איפה AI באמת חוסך זמן במשרד עורכי דין?
החיסכון הגדול נמצא בעבודה שסביב המשפט, לא בלב שלו. קליטת פנייה של לקוח חדש, איסוף מסמכים, תיאום פגישות, סיכום שיחה ותזכורות על מועדים הן משימות שחוזרות על עצמן, צורכות שעות של מזכירות ושל עורכי דין, ולא דורשות שיקול דעת משפטי בכל שלב.
בעמוד שלנו על אוטומציה למשרד עורכי דין פירטתי אילו תהליכים מתאימים לאוטומציה ואיך הם נראים. כאן אני רוצה להדגיש את סדר העדיפויות: מתחילים מתהליך שבו טעות של המערכת לא מגיעה ללקוח בלי בדיקה, ורק אחר כך מתקרבים לעבודה המשפטית עצמה.
קליטת פניות
בוט שאוסף פרטים בסיסיים מפונה חדש, בלי לתת ייעוץ, ומעביר לעורך הדין סיכום מסודר.
איסוף מסמכים
רשימת מסמכים לכל תיק, בקשה ללקוח ותזכורות עד שהכול מגיע.
תיאום ותזכורות
קביעת פגישות לפי היומן ותזכורות ללקוחות לפני פגישה.
סיכום שיחות
תמלול וסיכום של פגישה, שעורך הדין עובר עליו ומאשר.
איך בונים מדיניות AI למשרד?
מדיניות טובה עונה על ארבע שאלות: באילו כלים מותר להשתמש, איזה מידע מותר להכניס לכל כלי, מי בודק את התוצרים, ואיך מתעדים את השימוש. היא צריכה להיות קצרה מספיק כדי שכל עובד במשרד יקרא אותה, ולהתעדכן כשהכלים או ההנחיות משתנים.
בפועל, כדאי לסווג את המידע במשרד לשלוש רמות: מידע כללי שאפשר להשתמש בו בכל כלי, מידע פנימי שנכנס רק לכלי עם הסכם עסקי, ומידע מזהה של לקוחות שנכנס רק למערכת שנבדקה ואושרה. הסיווג הזה הוא גם הבסיס לאפיון של כל אוטומציה שתבנו בהמשך.
בוט למשרד עורכי דין: מה מותר לו לעשות?
בוט יכול לענות על שאלות מנהליות, כמו שעות, תחומי עיסוק ומסמכים שצריך להביא, לקבוע פגישה ולאסוף פרטים בסיסיים. הוא לא צריך לתת ייעוץ משפטי, להעריך סיכויים או להבטיח תוצאה. כל שאלה מהותית מועברת לעורך דין, והבוט אומר ללקוח מראש שהוא עוזר אוטומטי.
כשאני מאפיין בוט כזה, הרשימה של מה הבוט לא עושה ארוכה יותר מהרשימה של מה שהוא כן עושה. זה בסדר גמור. הערך שלו הוא שלקוח שפונה בערב מקבל מענה מיידי ומועד לשיחה, ושעורך הדין מגיע לשיחה עם סיכום מסודר במקום עם פתק.
איך מתחילים עם OB AI?
מתחילים משיחת היכרות קצרה, ואחריה הקלטה שבה אתם מתארים את התהליך שמעסיק את המשרד הכי הרבה. ממנה אנחנו כותבים אפיון שכולל במפורש איזה מידע נכנס לאיזה כלי, מי מאשר כל פעולה ואיפה הכול נשמר. הבנייה נעשית עם Claude Code ו-Codex, בדרך כלל תוך כחודש.
אני בעל תואר במדעי המחשב. OB AI פועלת מרחובות, והיא חלק מתוכנית ההאצה ״הנבטה״ במכללת ספיר. את אותן שיטות אנחנו מפעילים על החברה עצמה: סוכני AI מכינים אצלנו שיחות, מפענחים הקלטות וכותבים אפיונים, ואנחנו מאשרים כל דבר שיוצא החוצה.
רוצים לבדוק מה מתאים למשרד שלכם? קבעו שיחת היכרות של 15 דקות בחינם, או כתבו לנו בוואטסאפ. אם אתם עדיין בוחרים עם מי לעבוד, כתבתי גם רשימת שאלות לספק אוטומציה.